אחמד נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובע כנגד הנתבעת, שהיא מבטחתו בביטוח מקיף לרכב, ואשר בה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו הפרשי תגמולי ביטוח בסך כולל של 16,560 ₪ אשר לטענת התובע, ניכתה הנתבעת שלא כדין מהתגמולים להם היה זכאי מכוח הפוליסה בגין נזק לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 28.7.08.

התובע טוען כי הנתבעת שילמה לו סכום נמוך מזה שהוא זכאי לו, זאת תוך הסתמכות על חוות דעת שניתנה על ידי השמאי מר בדארנה אשר מונה כשמאי מטעם הנתבעת לבדיקת הרכב, ואשר על פיה זכאי התובע לתגמולים בהתאם לשווי הרכב בסך של 49,274 ₪ וזאת לאחר ניכויים שונים ביניהם ניכוי בגין ריבוי קילומטראז' (11.5%), ניכוי בגין העובדה שהרכב היה בבעלות ליסינג (11%) וניכוי נוסף בהתאם להסכמה שגובשה בין השמאי למבוטח. התובע טוען כנגד הניכויים, וטוען כי בפועל שולם לו סכום הנמוך מהסכום הנקוב בחוות הדעת.

במהלך הדיון בפני הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה על פיה התביעה תסולק באופן הבא:

הנתבעת תשיב לתובע את הסך של 4,000 ₪ כהחזר בגין ההפחתות שבוצעו על ידה.

באשר לטענה כי לא היה מקום לביצוע ההפחתה בגין ריבוי קילומטראז' וכן בשאלת ההוצאות בגין הליך זה יטענו הצדדים טענותיהם ובית המשפט יכריע בטענות אלה בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

על מנת להבהיר את המחלוקת שנפלה בין הצדדים באשר לריבוי הקילומטראז', אציין כי ההפחתה משווי הרכב בוצעה על פי קביעת השמאי לפיה מץ האוץ במועד התאונה הראה כי הרכב גמע 166,000 קילומטר ועל פי נתון זה, לאחר הכפלתו במקדם 1.5 בשל היות הרכב בליסינג, ולפי טבלאות השמאי לוי יצחק, נקבע שיעור הפחתה של 11.5%.

לטענת התובע לא יתכן כי מד האוץ ברכבו הראה 166,000 קילומטר שכן, בעת שהוא רכש את הרכב מליסינג בחודש 9/2007, עמד מד האוץ על 87,000 ₪ קילומטר ולאור העובדה כי התובע לא עשה שימוש מוגבר ברכב בתקופה של 11 החודשים עד למועד התאונה, אין זה סביר כי מד האוץ במועד התאונה הראה על 166,000 קילומטר.

התובע מוסיף וטוען כי על אף שהשמאי צרף לחוות דעתו תמונה ממנה עולה לכאורה כי מד האוץ הצביע על 166,000 קילומטר, הרי שבהעדר תאריך על התמונה ובהעדר הצגה של תמונת המקור, לא ניתן לקבוע שהנתבעת הוכיחה כי הצילום אכן משקף את מצב מד האוץ במועד הבדיקה הראשונה של הרכב על ידי השמאי ויתכן אף שמדובר במד אוץ שצולם ברכב אחר.

התובע מוסיף וטוען כי בהעדר סבירות באשר לנתון המופיע על מד האוץ המצולם ובהעדר ראיה קונקלוסיבית כי אכן הנתון שציין השמאי הינו נתון אמת, קיימת סבירות דומה לאפשרות שמאן דהוא ביצע שינוי במד האוץ עד למועד צילומו על ידי השמאי במועד הבדיקה השניה, שהשמאי אישר כי ביצע ברכב.

קודם לשמיעת טיעוני הצדדים, אפשרתי לב"כ התובע לחקור חקירה קצרה את השמאי אשר ציין כי אינו נוהג להטביע תאריך בתמונות שהוא מצלם על אף קיומה של אפשרות כזו במצלמות הדיגיטליות, וזאת מאחר ועל פי נסיונו, לעיתים קרובות התאריך המופיע במצלמה, אינו נכון בין אם בשל החלפת סוללה ובין אם בשל תקלה אחרת. השמאי אישר כי יתכן וצילם שני סטים של תמונות של הרכב (מאחר ובדק אותו פעמיים) אולם הוסיף וציין כי על כל התמונות שצרף לחוות דעתו לא מוטבע תאריך צילומם וכי מעולם לא נדרש לעשות כן.

לאחר שמיעת עדותו של השמאי וטיעוני הצדדים בפני ולאור ההסדר הדיוני אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 6,500 ₪ (כערכם היום) בצירוף הוצאות משפט בסך של 340 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 900 ₪ בצירוף מע"מ.

לאור ההסדר הדיוני, אני מורה על השבת המחצית השניה של האגרה ששולמה לתובע, באמצעות בא כוחו.

ניתן היום, י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: